שלום ותודה רבה על המענה הטוב והמכיל שאת נותנת לכולם
אני אמא לילד בן שנה וחודשיים, ילד אקטיבי מאוד ועצמאי. מגיל שבעה חודשים הוא נמצא במעון מאוד איכותי. מאז שנולד הקטן אני עסוקה ברגשות אשם. לא הנקתי אותו כי סבלתי מדיכאון והתחלתי לקחת כדורים ולכן הוא שתה מטרנה. זה כמובן גרם לי ליסורי מצפון ואחרי כמה חודשים השלמתי עם זה. אחר כך כשנכנס למעון כמובן הרגשתי אשמה ובעיקר הטריד אותי איך הקשר שלי איתו יהיה עכשיו,האם יאהב אותי ? האם יכעס עלי שאני משאירה אותו במעון? עם הזמן הרגשתי יותר טוב והדברים נכנסו לשגרה. בסביבות גיל 11 חודשים הבן שלי חיפש את קרבתי הרבה יחסית. לאחרונה הוא מחפש את קרבתו של אביו והגננת שלו. למשל, אם אני אחזיק בידיים תינוק של חברה זה בסדר והוא לא יקנא, אבל אם אבא שלו או הגננת יעשו זאת הוא מקנא וכועס. האם זה אומר שהוא לא חש קשור אלי? מה דעתך?