פעילות גופנית בגיל הביניים עשויה לדחות את הופעתן מחלות דמנטיות ובכלל זה מחלת אלצהיימר.
על פי מחקר שעל אודותיו פורסם בתחילת יוני באתר webmed, מבוגרים שהקפידו על פעילות גופנית בגיל הביניים, הפחיתו את הסיכון להופעת מחלה דמנטית 21 שנים מאוחר יותר ב-52 אחוזים וזאת בהשוואה למבוגרים שלא עסקו בפעילות כלשהי. שלהם לפתח מחלת אלצהיימר היה נמוך אף יותר: 62 אחוזים. התופעה הזאת בלטה אף יותר בקרב אנשים שנושאים בגופם את הגן ApoE e4, שכרוך בסיכון גבוה יותר לפתח מחלת אלצהיימר.
במחקר, שנערך בפינלנד, השתתפו 1,449 גברים ונשים, אשר מילאו שאלונים על הרגלי התזונה שלהם ועל פעילותם הגופנית בעבודה ובזמן הפנוי. מניתוח השאלונים עולה, כי פעילות גופנית בעבודה, כמו הרמת משקל כבד, לא הגנה על הבריאות באותה מידה שעשתה זאת הפעילות בשעות הפנאי. לדברי החוקרים, הייתה ירידה מסוימת בסיכון לפתח דמנציה בקרב אנשים שעבודתם כרוכה במאמץ פיזי, "אך ייתכן מאוד שהממצאים היו אקראיים בלבד".
"בעזרת פעילות גופנית בגיל הביניים, אנשים שנושאים את הגן ApoE e4 עשויים להפחית את הסיכון לפתח אלצהיימר לרמה זהה לאלה שאינם נושאים אותו", אומרת החוקרת סובי רוביו, ממכון קרולינסקה בשטוקהולם, שבדיה. החוקרת הדגישה כי מדובר בפעילות גופנית נמרצת, במשך 20 עד 30 דקות, פעמיים עד שלוש פעמים בשבוע, "שגורמת לנו להזיע ולחוש בקוצר נשימה ולא בסיבוב אקראי ונינוח מסביב לשכונה".
מנגד, ד"ר מריה קרילו, מנהלת הקשרים המדעיים והרפואיים באיגוד חולי האלצהיימר, אומרת שיש עדות מצטברת לכך שפעילות גופנית "לא חייבת להיות מאומצת ואפילו לא חייבים להקציב לה זמן מיוחד. היא הכי יעילה כשהיא נעשית באופן שגרתי ובשילוב עם תזונה בריאה למוח, פעילות של המוח וקשרים חברתיים. "פעילות גופנית שמשלבת גם פעילות מוחית - כמו תכנון המסלול ותשומת לב לתנועה ולרמזורים - מעניקה ערך מוסף לבריאות המוח. לביצוע הפעילות הזאת עם אדם נוסף, יש ערך מוסף של קשר חברתי".
"אנו יודעים שפעילות גופנית חיונית לשמירה על זרימת הדם למוח ושהיא מעודדת את התפתחותם של תאי מוח חדשים", הוסיפה ד"ר קרילו. "פעילות גופנית גם עשויה להפחית באופן משמעותי את הסיכון להתקפי לב, שבץ מוחי וסוכרת ולפיכך להגן נגד גורמי הסיכון לאלצהיימר ודמנציה מסוגים אחרים".
ד"ר שמואל גבעון הוא מומחה לרפואת משפחה בכללית |