אבהות

אמהות היא צורך דו־כיווני, הן מצד האם והן מצדו של הצאצא. מדובר בקשר חזק ומובהק שהחברה נוטה לקדש אותו, לעתים קרובת על חשבון קשר לא פחות חשוב, בין האב לבנו או לבתו. הכשל המחשבתי הזה נובע, בין השאר, גם מהתייחסות היסטורית לדמותו של האב, על שלל תפקידיו המסורתיים:  מפרנס, מפקח מוסרי, רס"ר משמעת ודמות לחיקוי.
 
מה בעצם השתנה?
עם השנים השתנו גם תפיסות ביחס למעמד האישה בחברה ובתא המשפחתי ובהתאם לכך השתנתה גם חלוקת התפקידים. מצד אחד הגבר כבר איננו מפרנס יחיד ובת־זוגו בדרך כלל נושאת עמו בנטל הכלכלי. מצד שני, הגבר ממלא תפקיד פעיל בטיפול ובגידול היומיומי של הילדים.

האם יש קשר חזק יותר מהקשר בין אם לילדיה?
אכן מדובר בקשר חזק, אך הוא איננו אמור להטיל צל על הקשר שבין האב לילדיו והאחד לא צריך לבוא על חשבון השני ולהפך.  מחקרים שבדקו ההתקשרות המועדפת לכאורה של הילדים לאמם, הביאו לפיתוחה של תיאוריה פסיכואנליטית לא מבוססת, שהתמקדה בחשיבות הבלעדית של האם בעבור הילדים.
תיאוריה זו התבססה על מחקר שבחן את התפתחות הילדים המוקדמת והתמקד רק באמהות ובילדים, ועל מחקר שבדק ילדים שאושפזו בבתי־חולים בבריטניה, בתקופת מלחמת העולם השנייה. לעומת זאת, מחקרים שנערכו בשנים האחרונות  התמקדו ביצירת התקשרויות בין אבות לתינוקות. מחקרים אלה מוכיחים, דבר שנראה היה יוצא דופן עד כה,כי תינוקות, גם בתאים משפחתיים מסורתיים בהם האמהות נשארו בבית עם הילדים והאבות יצאו לעבודה, נקשרו הן לאם והן לאב. מחקרים אלה הראו עוד שליחסי ההתקשרות הללו  יש השפעה משמעותית על התפתחות הילדים.

אלפי חוקרים, לאורך השנים, ביקשו לבדוק את השפעתם של אבות על התפתחות ילדיהם. בסוף שנות ה־40  ובתחילת שנות ה־50 התמקד המחקר בעיקר בילדים שאבותיהם הוצבו בחזית או ילדים שהתייתמו מאב במהלך מלחמת העולם השנייה, בניסיון לבדוק את ההשפעה של מצב זה על התפתחותם. עם הזמן, התמקדו החוקרים בילדים שהוריהם נפרדו או התגרשו. המחקרים החשובים בנושא זה רוכזו על־ידי מיטב  הפסיכולוגים ובראשם ד"ר מייקל לאמב, ד"ר ניל קרטר וד"ר ג'ואן קלי.

האם מידת השפעתו של האב גדולה יותר בקרב הבנים?
תחילה נטו לחשוב, כי היעדר האב ישפיע במידה רבה על ההסתגלות המינית של הבן, ואף עלה חשש שהבנים לא יהיו  גבריים מספיק, אם יחונכו ללא אבות. נדרש עשור שלם כדי לגבש את ההבנה כי המחסור בדמות אב עלולה להשפיע לרעה גם על בנות. לכן, החל משנות ה־50 התפתחה התעניינות גוברת בהשפעה של היעדר דמות אב על ילדים משני המגדרים.

על פי המחקרים המחקרים הרבים שנעשו, ובעיקר אלו של ד"ר מייקל לאמב מהמכון האמריקני להתפתחות הילד והאדם, כך משפיע על הילד/ה חסר של דמות אב:

 קשיי הסתגלות פסיכולוגיים.

 קשיים לימודיים בבית הספר.

 הישגים אקדמיים גרועים.

 התנהגות אנטי חברתית, כולל שיעור גבוה יחסית בפעילות עבריינית.

 קושי ביצירת ושימור מערכות יחסים אינטימיות. הקושי הזה יבוא לידי ביטוי במערכות יחסים עם בני המין השני, עם המעבר לגיל הבגרות. 

מחקרים שנערכו במהלך 20 השנים האחרונות, מצביעים על כך, שחשיבות האב בחיי ילדיו היא גדולה ואינה פחותה מזו של האם . ד"ר ניל קלטר טוען במאמרו "השפעת הגירושים על בנים לעומת בנות" (Effects Of Divorce Boys Versus Girls), כי נמצא שיעור גבוה של קשיים בהתפתחות הגברית בקרב בנים להורים גרושים, שנשארו לרוב במשמורת האם. הוא הסביר זאת בחסר באב ובדמות גברית. לדבריו, אצל בנים אלו נתגלתה נטייה להתנהגות מעין עבריינית וקושי לשלוט בדחפים. החוקרים קובעים, כי לבנים דרושה הזדהות חיובית מוצקה עם אבותיהם, על מנת להפנים שליטה על התנהגותם.

ואם האבא מאוד רחוק מלהיות מאצ'ו?
לא נמצא קשר בין מידת הגבריות של האבות ומידת הגבריות של הבנים, והמסקנה הייתה שהדבר החשוב הוא מערכת היחסים שבין האב והילד ולא מידת הגבריות של האב. החוקרים גילו כי הנקודה החשובה היא למעשה החמימות והקרבה שבמערכת היחסים ולא מידת הגבריות. לדבריהם, ככל שמערכת היחסים בין האבות והבנים הייתה קרובה יותר, כך עלתה הסבירות שהבנים יפגינו מאפיינים הנתפסים על ידי החברה כבעלי ערך.
 
ילדים בעלי מערכות יחסים חמימות וקרובות עם אביהם, מסתגלים טוב יותר מבחינה פסיכולוגית, מגיעים להישגים טובים יותר בלימודים, פחות נוטים להיות מעורבים בהתנהגות אנטי חברתית ומפתחים מערכות יחסים טובות יותר עם הזולת כילדים, מתבגרים ומבוגרים.

מה קורה כאשר האב לבד במערכה?
קבוצה נוספת של מחקרים עסקה במעורבות של האבות בחיי ילדיהם. גל מחקרים אלה החלו באמצע שנות ה־70 על ידי אנשים כמו גרהאם ראסל, אשר עקבו אחר משפחות שבהן האבות היו המטפלים העיקריים בילדיהם או שהשתתפו באופן שווה בטיפול בילדים. התברר כי ילדים שחונכו בעיקר על ידי האבות הצליחו יותר מאשר ילדים אשר התחנכו במסגרות מסורתיות. המחקרים הללו הדגישו את ההכרה כי האבות הם חלק בסיסי ובעל ערך בתא המשפחתי.



אבל מה עדיף לילד - קשר חזק עם האם או עם האב?
ילדים נולדים לשני הורים. ילדים רוצים, אוהבים וזקוקים לשני ההורים. ילדים בעלי מערכות יחסים חיוביות חמות ובטוחות עם שני הוריהם, נוטים להצליח טוב יותר מאשר ילדים שמערכת היחסים שלהם עם הורה אחד היא פחות בטוחה. ילדים זקוקים למערכות יחסים טובות וחמות עם שני ההורים .ההורים צריכים לקחת חלק חשוב בחיי הילדים ולמלא את התפקידים המשפיעים במידה מקסימאלית על ההתפתחות של ילדיהם.

ד"ר מוטי חיימי הוא  מומחה לרפואת ילדים בקבוצת כללית