הטלוויזיה היא במקרים רבים השמרטף האולטימטיבי: היא מרתקת את הזאטוטים ומעניקה שעות של מנוחה להורים, המותשים מגידול ילדיהם. יותר מזה: קלטות כמו בייבי מוצארט או בייבי באך נתפסות בעיני חלק מההורים ככלי חיוני במסלול התפתחותו של הילד: היום - בייבי, מחר - איינשטיין.
כמה זמן אנחנו מבזבזים מול הטלוויזיה?
על פי סטטיסטיקה עדכנית ילדים עד גיל שש מקדישים בממוצע 60 שעות לצפייה בטלוויזיה. בהמשך, עם המעבר לבית הספר, מספר שעות הצפייה יורד לכ-45 שעות שבועיות. עם זאת, מספר השעות המצטבר בהן הילדים יושבים מול המכשיר גדול יותר ממספר שעות הלימוד בבית הספר - בין השאר משום של-65 אחוזים מהילדים יש טלוויזיה בחדר. כשממשיכים לספור את השעות מגלים כי מלידה ועד גיל 70 אנחנו נצבור כעשר שנות צפייה בטלוויזיה (87,000 שעות).
מה כל כך נורא בטלוויזיה?
הטלוויזיה משפיעה לרעה על המוח שלנו. לפני שנפרט את הנזק, הנה הסבר קצר: כאשר אנחנו בשיא העירות, חושבים או מבצעים פעילות רציונלית - המוח מייצר גלי בטא המגיעים מקליפת המוח. לעומת זאת, כשהעיניים עצומות ובמצב של מנוחה, המוח מייצר גלי אלפא שמקורם מעומק המוח.
כשצופים בטלוויזיה, תוך כ-30 שניות המוח עובר ממצב של גלי בטא למצב של גלי אלפא, שמשקף ערנות למחצה. בנוסף, המוח השמאלי שעוסק בפעילות הרציונלית והלוגית, נכנס למצב המתנה, בעוד שהמוח הימני העוסק יותר בתחושות, אסוציאציות, ופעילות הקשורה פחות לתודעה - נהפך לדומיננטי. מכאן ניתן להבין את כוחן הרב של הפרסומות החודרות אלינו בקלות ללא החסם של המוח השמאלי. לא פעם קשה לנו להבין למה אנחנו מזמזמים פרסומת ממנה אנו סולדים או קונים מוצר שאנחנו לא מעונינים בו.
הבעיה הופכת להיות חריפה יותר בילדים ובפעוטות וכאן ניתן להבחין בהשפעות שליליות בתהליך ההתפתחות של הילד:
 פגיעה בחוש המציאות
מי מאתנו לא נוכח במחזה בו הפעוט הולך לחפש את האנשים בתוך הקופסה ששרים ומדברים, לא מוצא אותם ולא מצליח להבין מה קורה. הפעוט בזמנים הקריטיים להתפתחותו מתקשה להבדיל בין מציאות לבין מה שקורה על המסך - דבר שעלול לגרום לו בהמשך קשיים בהבנת המציאות גם כילד וגם כבוגר, המצב הזה מחריף במיוחד אחרי חשיפה ממושכת למשחקי מחשב אלימים.
התוצאה בחלק מהילדים ומתבגרים היא חוסר יכולת לקלוט שאלימות גורמת לנזק למי שסופג אותה, כאשר הכל נראה כמו משחק מחשב או סרט בטלוויזיה, בו הגיבור קם אחרי כל סצנה או המשחק מתחיל מחדש ואין כל התעכבות על הסבל של מי שנפגע. זוהי אלימות סטרילית, אשר ביטויים לה אנו מוצאים לא פעם בתיאורי הילדים של מה הם יעשו למי שאינו מוצא חן בעיניהם.
 האטה של ההתפתחות המוטורית
ילד הוא יצור תנועתי, הבונה את מערכת העצבים שלו בשנותיו הראשונות ובמיוחד בשנה הראשונה. הוא זקוק לתנועה ולמגע על מנת לפתח כישורים אלו. הישיבה מול הטלוויזיה מקטינה באופן משמעותי את הזמן המוקדש לתנועה - הן בילדות המוקדמת והן בהמשך חייו.
 קשיים בבית הספר
מצד אחד, קצב האירועים והתחלפות התמונות מהיר מדי, גורם לעומס יתר של חוויות אצל הילד. מצד שני כאשר הילד מגיע לבית הספר או לגן, הוא מתחיל להשתעמם כי הוא רגיל לעוצמות גירוי וקצב אירועים הרבה יותר מהירים. פתאום החיים נראים לו מאוד משעממים ואפורים. לא רק שהמורה לא יכולה לבדר אותו, היא אף מעזה להטיל עליו מטלות.
 פגיעה והאטה ביכולת הדיבור
ילדים בגיל הרך בונים את כושר הדיבור הן ברמת המוטוריקה והן ברמת ההיגוי. הם אינם משתמשים בשפה באופן פעיל בשל הישיבה הפסיבית מול המכשיר וחוסר היכולת לאינטראקטיביות, כפי שקורה כאשר הם נמצאים עם מבוגר המנהל שיחה איתם, מתקן טעויות ויוצר דו-שיח חי.
 פגיעה בראייה
כדי לצפות בטלוויזיה, נדרש מבט לא ממוקד וישיבה של שעות מול המסך, מעייפת את העיניים ופוגעת בחוש הראייה.
 השפעה אלימה
רוב גיבורי התוכניות והסרטים המשודרים בטלוויזיה מהווים מודל לחיקוי הן לילדים והן למתבגרים. כתוצאה מכך, התנהגות אלימה או התנהגות מינית נהפכות להיות מקובלות, כיוון שגיבורי הסרטים משתמשים במוטיבים אלו לעתים תכופות.
 פגיעה בהישגיות
הטלוויזיה והמחשב מרגילים את הילדים לסיפוק מיידי ומקטינים מאוד את הסבילות, הסבלנות וההתמדה לקראת מטרה רחוקה.
 פגיעה בקשרים חברתיים
הטלוויזיה והמחשב נהפכו בשנים האחרונות לתחליפים למסגרות ופעילויות חברתיות. היום - בניגוד למקובל בשנים קודמות - הרחובות ומגרשי המשחקים כמעט ריקים, וטענות ההורים כי הילד יושב כל היום מול המסך ונמנע מלפגוש חברים נשמעות שוב ושוב.
 הפרעות קשב
ישנן הוכחות חד משמעיות, הנסמכות על מעקב אחרי עשרות אלפי ילדים, כי אלימות ובעיות קשב וריכוז קשורות למספר שעות הצפייה ולגיל הצופה. ככל שהגיל צעיר יותר ומספר השעות גדול יותר, כך הסיכויים להתנהגות אלימה או להפרעות בריכוז גדלים.
 השמנה
הטלביזיה מהווה כנראה אחד הגורמים להשמנה בעולם המערבי בשל אכילה לא מבוקרת כאשר כל העניין ממוקד במסך ולא בטעם של המזון ובהנאה ממנו , הרגשת השובע לא מגיעה הגוף נמצא ללא תנועה שעות ארוכות ומכאן הדרך לעודף משקל קצרה מאוד.
 סיגריות ואלכוהול
עליה בצריכת סיגריות ואלכוהול כחיקוי להתנהגות השחקנים על המרקע , נתונים אלו הוכחו במחקרים שונים והווים מבחינת ההורים מקור לדאגה עקב ההשלכות השונות כמו תאונות דרכים , התנהגות אלימה ופגיעה בבריאות.
כיצד ניתן להתמודד עם הבעיות הללו?
על-פי המלצת האירגון האמריקאי לרפואת ילדים אין לאפשר לילדים מתחת לגיל שלוש לצפות בטלוויזיה. אך יש גם מי שמרחיבים את הגזירה: אחד המחקרים בנושא מראה כי בגילאי בית הספר, כבר קשה לשנות הרגלים שנרכשו עד גיל חמש או שש כתוצאה מצפייה בטלוויזיה. לכן גם אחרי גיל שלוש יש להגביל מאוד את זמן הצפייה ולשים דגש גדול יותר על פעילות משותפת - הן בחיק המשפחה והן עם חברים. כדאי להימנע ככל האפשר מבילוי פסיבי מול המסך.
חשוב לשבת עם הילד הצעיר ולצפות איתו בתוכנית ואף לדבר על התכנים הנצפים הן במהלך התוכנית והן בסיומה כדי למנוע מצב של חוסר מודעות ונטרול חוש השיפוט של הילד.
חשוב מאוד להימנע מהכנסת מכשיר לחדרו של הילד ולאבד בכך את הבקרה הן על החומר הנצפה והן על כמות השעות שהוא מבלה מול המסך. מחקרים הראו באופן חד משמעי כי הכנסת המכשיר לחדרו של הילד מעלה באופן משמעותי את משך הזמן בו הוא מבלה בצפייה או מול המחשב.
הסטת מרכז העניינים בבית מהמסך לפעילויות משותפות או משחקים משותפים. תופעה מעניינת היא כי ככל שהילד פחות חשוף למסך כך הוא פחות מבקש אותו.
|