סרטן מעי גס

סרטן המעי הגס הוא השני בשכיחותו בישראל, אחרי סרטן השד  וסרטן הערמונית. שכיחותו עולה מעל גיל 50. כל יום חמישה ישראלים מתים מסרטן המעי הגס ועשרה נוספים מאובחנים כחולים במחלה. המחלה פוגעת בגברים ובנשים באותה המידה.

מה אפשר לעשות נגד המחלה?
סרטן המעי הגס נמנה עם המחלות הממאירות הבודדות הניתנות לגילוי מוקדם (יחד עם סרטן שד למשל). מחקרים רבים הוכיחו שבדיקה מעל גיל 50 אצל נבדקים חסרי סימפטומים כלשהם, מורידה משמעותית את התמותה מהמחלה.

מה הקשר בין פוליפים במעי לבין סרטן?
פוליפים הם גידולים לא סרטניים, הגדלים באיטיות ובקצב של מילימטר לשנה. פוליפים גדולים עלולים להפוך לסרטניים. הפוליפים מאוד שכיחים בקרב מבוגרים מעל גיל 50 ולאחד מכל ארבעה יש כבר פוליפ אחד או יותר במעי הגס. לא ניתן להרגיש בקיומו של הפוליפ, והדרך היחידה לזהות אותו היא בבדיקה.   חשוב לגלות ולכרות את הפוליפים ועל ידי כך למנוע כמעט לחלוטין את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס.

מהם הגורמים לסרטן מעי הגס?
החוקרים סבורים שריבוי המקרים של סרטן המעי הגס, שנצפה בשנים האחרונות בארצות המערב וגם אצלנו, קשור ברובו לגורמי סיכון המהווים חלק מסגנון חיים מערבי ומתועש ולהרגלי תזונה. במחקרים רבים נמצא קשר בין המחלה לבין השמנת יתר וצריכה עודפת של קלוריות, שמקורה במוצרי בשר ושומן מן החי, כמו גם קשר עם עישון ובמיוחד חוסר פעילות גופנית.

האם מדובר במחלה תורשתית?
סרטן המעי הגס עלול להופיע גם בגלל נטייה גנטית, לכן מי שאחד מבני משפחתו הקרובה (אבא, אמא, אח, אחות) חלה  בסרטן המעי גס, הסיכון שלו עצמו לחלות במחלה - גדול יותר.

מהי בדיקת דם סמוי בצואה ולמי היא מומלצת?
הבדיקה נועדה לבדוק אם יש דימום סמוי שאינו נראה לעין. המחשבה העומדת מאחורי הבדיקה היא שפוליפים במערכת העיכול נוטים לדמם. 

אם בדיקת הדם סמוי בצואה חיובית, קיים חשד לכך שישנו פוליפ במערכת העיכול שעלול להתפתח לסרטן המעי הגס. למי שבדיקת הדם הסמוי בצואה חיובית מומלץ לעבור בדיקת קולונוסקופיה, המאפשרת גם לגלות פוליפים ובמידה וקיימים, לכרות אותם - ולמנוע התפתחות סרטן במעי הגס.

החל מגיל 50 ועד גיל 74 הבדיקה מומלצת פעם בשנה והיא כלולה בסל הבריאות.

כיצד מבצעים בדיקת דם סמוי בצואה? 
כדי  לשפר את אמינות תוצאות הבדיקה, לפני ביצוע הבדיקה יש לקרוא את העלון המצורף לבדיקה. העלון מפרט את שלבי ההכנה לבדיקה הכוללים תזונה מתאימה והפסקת נטילת תרופות מסוימות. 

כך למשל, במשך מספר ימים יש להימנע מאכילת מזונות "אדומים" שעלולים להטעות את הבדיקה ולהיחשב כדם.
את ערכת הבדיקה, המכילה שלוש מעטפות וקיסמים, ניתן לקבל מהרופא המטפל או מהאחות באחת מהמרפאות של כללית. הבדיקה מתבצעת באופן עצמאי בבית. אחת ליום ובמשך שלושה ימים ברציפות, יש לקחת דגימת צואה ולמרוח על גבי המקום המסומן במעטפה. את הערכה מחזירים למעטפה ושולחים בדואר. התוצאות מגיעות אל הרופא המטפל.
 
מה רמת הדיוק בבדיקה?
בחלק מהמקרים, הופעת דם סמוי בצואה אינה בהכרח ביטוי להימצאות גידול סרטני במעי הגס בשל העובדה שכל מקור דימום לאורך מערכת העיכול, מהחניכיים ועד לפי הטבעת עשוי לגרום לכך. כמו כן, יתכנו מצבים בהם תוצאת הבדיקה שלילית למרות הימצאותו של גידול במעי. 
 
על אף שהבדיקה אינה מדויקת, היא מקובלת לסקר של אוכלוסיות ללא סיכון יתר (כלומר, כאשר אין סיפור משפחתי או אישי המגדיל את הסיכון לסרטן מעי גס). מחקרים רבים הוכיחו שהתמותה מסרטן מעי גס יורדת משמעותית בקרב אוכלוסיות הנבדקות  אחת לשנה בטכניקה פשוטה זו.

מהי בדיקת קולונוסקופיה?
קולונוסקופ הוא כלי אנדוסקופי, שמאפשר אבחון מוקדם של סרטן המעי הגס. הבדיקה מאפשרת הסתכלות ישירה אל תוך חלל המעי. היא מתבצעת באמצעות מכשיר גמיש, בצורת צינורית דקה, שבקצהו מצלמה דיגיטלית ומקור תאורה. המכשיר מוחדר בקלות יחסית דרך פי הטבעת ומנווט לכל אורך המעי הגס.  הבדיקה נעשית תחת טשטוש קל, ולכן אינה כואבת. 

בדיקת קולונסקופיה מאפשרת לבצע את הפעולות הבאות: חיפוש פוליפים, צילום של המעי, הסרה או צריבה של גידולים שפירים ללא צורך בניתוח, ונטילת דגימות רקמה,  ביופסיות לאבחון הגידול.   

למי מומלץ לעבור בדיקת קולונסקופיה?
מומלץ להיבדק בקולונוסקופיה לכל מי שבדיקת דם הסמוי בצואה הראתה דימום סמוי ולכל מי שיש שאחד מבני משפחתו הקרובים חלה בסרטן המעי הגס.

אם קיימת נטייה  משפחתית של מחלות סרטן,  מומלץ לבצע את הבדיקה החל מגיל 40 או בגיל שהוא בעשר שנים מוקדם מהגיל שבו לקה קרוב המשפחה במחלת סרטן המעי הגס. במקרים אלו הבדיקה נמצאת בסל הבריאות.

האיגוד הישראלי לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד והאיגוד הישראלי לכירורגיה של הקולון והרקטום ממליצים לאוכלוסיה הכללית הנמצאת בסיכון רגיל על ביצוע קולונוסקופיה כבדיקת סקר לגילוי מוקדם אחת לעשר שנים מגיל 50. במקרים של ביצוע קולונוסקופיה כבדיקת סקר, הבדיקה איננה נמצאת בסל הבריאות.

איך מתכוננים לבדיקת קולונוסקופיה? 
חשוב להקפיד על הכנה טובה המאפשרת בדיקה איכותית ומדויקת. בדרך כלל, הכנת המעי הגס לבדיקת קולונוסקופיה דורשת שתייה של חומר משלשל לצורך ניקוי חלל המעי הגס  והקפדה על תזונה מסוג מסוים, יום-יומיים לפני הבדיקה.  חשוב לפעול על פי דף ההנחיות ממכון הגסטרואנטרולוגיה שבו נבדקים. 

כיצד מתבצעת קולונוסקופיה?
בדיקת קולונוסקופיה מתבצעת בשכיבה, תחת טשטוש הניתן על בזריקה לווריד. הבדיקה נמשכת כחצי שעה. כל פוליפ הנצפה במהלך הבדיקה נכרת בעזרת כלים עדינים ונלקח לבדיקה במעבדה.  אין קצות עצבים במעי ולכן הכריתה נעשית תוך שניות ולא חשים בכאב.

לאחר בדיקת הקולונוסקופיה נחים במשך כ- 30 דקות. תהליך התאוששות מלא נמשך בדרך כלל בין שעה לשלוש שעות. לאחר הבדיקה ובמשך 12 שעות אסור לנהוג בשל זריקת הטשטוש. לכן מומלץ להגיע לבדיקה עם מלווה. תוצאות דגימות הרקמה,  אם נלקחו, יימסרו לאחר כשבועיים.

מהם הסיכונים בבדיקה?
ייתכנו גירוי וכאב מקומי בזרוע בשל הזרקת הטשטוש, החולפים לאחר מספר ימים. ייתכן דימום קל מאזור נטילת הביופסיה או מאזור כריתת הגידול השפיר. במקרים נדירים, תתכן התנקבות המעי (Perforation) , אשר בדרך כלל מתגלה מיד לאחר הבדיקה ודורשת טיפול מיידי. בכל מקרה חריג יש להיוועץ עם רופא.

מה רמת הדיוק בבדיקה?
הבדיקה נחשבת רגישה ומדויקת, ורמת הדיוק של הבדיקה עומד על כ-95 אחוזים.

אםהבדיקה משמשת כאמצעי לגילוי מוקדם, ואם היא תקינה, מספיק לחזור עליה כעבור 10 שנים. אם היו ממצאים בבדיקה הראשונה או שיש נטייה משפחתית, יש לחזור על הבדיקה אחת לשנה או אחת לחמש שנים, בהתאם לסוג הממצא או לסיפור המשפחתי - כפי שיקבע הרופא.

מהי בדיקת קולונוסקופיה וירטואלית?
קולונוסקופיה וירטואלית מאבחנת את המעי הגס תוך שימוש במכשיר סי.טי, שמביא ליצירת תמונות דו ותלת מימדיות של המעיים. תנות אלה מאפשרות להעריך את מצב של המעי הגס. הרדיולוג בוחן בקפדנות את הצילומים של המעי , בסיוע תוכנה מיוחד ומחפש את הפוליפים.  שיטה זו, עדיין בשלבי למידה בארץ ובחו"ל, וממליצים לבצע את הבדיקה הווירטואלית רק כאשר אין אפשרות לקולונוסקופיה רגילה. הבדיקה לא כלולה בסל הבריאות.

גם בבדיקה זו יש צורך לבצע הכנה הכוללת ניקוי מעיים. תופני/ה לביצוע בדיקת קולונוסקופיה להסרת הממצאים, במידת הצורך. במקרה זה, יש לשוב ולבצע בשנית ניקוי מעיים.

כיצד מתבצעת הבדיקה?
במהלך הבדיקה יוכנס צינור דק לפי הטבעת ודרכו יוחדר אוויר לניפוח המעי הגס לכל אורכו, וזאת כדי להגביר את הדיוק בבדיקה. בשלב זה תבוצע סריקה באמצעות מכשיר סי.טי.  
הבדיקה נעשית בשכיבה על הגב ולאחר מכן בשכיבה על הבטן. היא נמשכת כעשר דקות עד רבע שעה. לאחר הבדיקה ניתן לחזור מיד לפעילות מלאה.

מהם הסיכונים בקולונסקופיה הווירטואלית?
הסיכון העיקרי הוא בחשיפה לקרינת רנטגן ממכשיר ההדמיה.  על פי מחקרים שפורסמו באחרונה, קיים סיכון קטן מאוד להתנקבות המעי בשל הצינור המוחדר לרקטום או עקב לחץ האוויר הגבוה העובר דרך הצינור למעי.

ד"ר דנה פלורנטין היא מומחית ברפואת משפחה בכללית