בדיקה גנטית חדשה תאפשר טיפול יעיל יותר בנשים צעירות שחלו בסרטן השד. הבדיקה, ממה-פרינט (MammaPrint), מיועדת לשלב מוקדם של המחלה והיא מאפשרת לנבא בדיוק רב את רמת הסיכון להישנות המחלה.
כללית היא קופת החולים הראשונה בישראל ואחד מארגוני הבריאות הראשונים בעולם שהכניסו בדיקה זו לסל השירותים במימון מלא. מדובר בבדיקה יקרה מאוד: יותר מ-16 אלף שקלים. כללית גם היתה הראשונה להכניס את גם את בדיקת האונקוטייפ DX, עוד בשנת 2006.
עד לאחרונה התקשו הרופאים לחזות כיצד תתפתח מחלת סרטן השד אצל החולה לאחר הניתוח להסרת הגידול. לכן, כ- 90 אחוזים מהחולות הצעירות שאובחנו בשלב מוקדם, נאלצו לקבל באופן כמעט אוטומטי טיפול כימותרפי, שנועד להקטין את הסכנה להישנות המחלה. כתוצאה מכך, נשים רבות קיבלו טיפול שכלל לא נזקקו לו וסבלו מתופעות הלוואי הקשות של הטיפול.
"הטיפול האונקולוגי כיום שואף לבצע התאמה אישית מירבית לכל חולה וחולה עם סרטן שד מוקדם", אומרת ד"ר נעה אפרת, מנהלת המחלקה האונקולוגית במרכז הרפואי קפלן, מקבוצת כללית. "התאמה אישית מתבטאת הן בהחלטה לגבי צורך בטיפול והן בסוג הטיפול המומלץ".
"מצד אחד אנו רוצים להימנע ממתן טיפול מיותר לנשים שאינן צריכות טיפול זה, ומצד שני לתת את הטיפול המירבי לנשים הזקוקות לכך", מוסיפה ד"ר אפרת. "בדיקת ממה פרינט מוסיפה נדבך חשוב ביכולתנו להפריד בין נשים שונות, שלכאורה מחלתן דומה אך באופן מעשי יש להן רמות סיכון שונות לחלוטין".
הבדיקה פותחה במכון הסרטן ההולנדי כדי לספק תחזית מדויקת יותר של תוצאות המחלה, לשפר את הערכת הסיכון להשנות המחלה ואת התאמת הטיפול הרפואי היעיל והנכון ביותר בעבור כל חולה.
רמת הסיכון להישנות המחלה מוערכת על ידי מדידת רמת הביטוי של 70 גנים ברקמת הגידול. הבדיקה מתאימה לנשים צעירות, שמחלתן לא התפשטה לבלוטות הלימפה. מאחר שהבדיקה מתבצעת על דגימת גידול טרייה שנלקחת בזמן כריתת הגידול, יש צורך בתכנון הבדיקה עוד לפני הניתוח הראשוני להסרת הגידול.
מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) אישר בפברואר 2007 את השימוש בבדיקת ממה-פרינט, לאחר שיעילותה הוכחה במספר מחקרים גדולים. מחקר שפורסם בכתב העת היוקרתי New England Journal Of Medicine בדצמבר 2002, הוכיח שיכולת הניבוי של ממה-פרינט לגבי רמת הסיכון להישנות המחלה יעילה ומדויקת יותר באופן משמעותי מיכולת הניבוי הקיימת בשיטה המסורתית המתבססת בין השאר על הגורמים הבאים: בדיקה מיקרוסקופית-פתולוגית של גודל הגידול, דרגה היסטולוגית והעדר קולטנים להורמונים.
בהודעתו ציין ה- FDA כי ביצוע הבדיקה והשימוש בתוצאותיה יעניק הן לרופאים והן למטופלות מידע רב יותר על המחלה והתפשטותה וכך יאפשר התאמת טיפול טוב יותר.
בדיקת ממה-פרינט נותנת גם מענה לאוכלוסיה של חולות שלא יכולות להשתמש בבדיקה הגנטית אונקוטייפ DX, המשמשת גם היא לניבוי הישנות המחלה, כיוון שאינן עומדות בקריטריונים הרפואיים שלה. בזכות הממה-פרינט גם חולות צעירות וחולות שאינן מתאימות לטיפול הורמונלי יוכלו לקבל הערכה מדויקת על רמת הסיכון להישנות המחלה ובהתאם לכך יוכלו להחליט באופן מושכל על אופן הטיפול.
הבדיקה משווקת בישראל על ידי אונקוטסט טבע, יחידת הדיאגנוסטיקה בטבע ישראל, המעמידה מגוון רחב של בדיקות המסייעות באבחנת מחלת הסרטן, באיתור גורמי הסיכון למחלה, בתכנון מיטבי של הטיפול, בהערכת הסיכון להתפתחותן של תופעות לוואי קשות ובזיהוי תסמונות משפחתיות של סרטן.

סרטן השד היא המחלה הממארת השכיחה ביותר בישראל ובעולם המערבי בכלל. על פי נתוני הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) של ארגון הבריאות העולמי (WHO), ישראל ממוקמת במקום השני בעולם בסרטן השד, אחרי ארצות הברית שתופסת את המקום הראשון ולפני ארצות מערב אירופה, הממוקמות במקום השלישי.
על פי נתוני האגודה למלחמה בסרטן, כ- 4,000 נשים מאובחנות מדי שנה כחולות בסרטן השד.
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדי שנה נפטרות בישראל 954 נשים מסרטן השד. על פי נתוני רישום סרטן לאומי במשרד הבריאות, אחת מכל שמונה נשים בישראל עלולה לחלות בסרטן השד במהלך חייה.
|