אנחנו מצוננים, כואב לנו הגרון, יש לנו חום גבוה - ואל כל אלה מצטרפת דלקת בעיניים. האם יש קשר בין הגודש באף, התבערה בגרון לבין תחושת הגירוי בעיניים? התשובה חיובית: דלקת עיניים יכולה ללוות מחלות של דרכי נשימה עליונות, שנפוצות מאוד בתקופת החורף. דלקות עיניים יכולות להיגרם מנגיף (והן הנפוצות ביותר), מחיידק או על רקע אלרגי.
מהם הסימנים של דלקת עיניים נגיפית?
תחושת גירוי בעיניים, אודם מקומי, דמעת, הפרשה מימית, תחושת גוף זר בעין ורגישות לאור. סימנים נוספים שעלולים להופיע בחלק מהמקרים: נפיחות בעפעפיים ודימומים נקודתיים בלובן העין. הסימנים יופיעו לרוב בשתי העיניים, אך לעתים תקדים עין אחת את השנייה. הדלקת יכולה להימשך ממספר ימים ועד מספר שבועות, בהתאם לנגיף הגורם להופעת המחלה.
האם צריך לטפל בדלקת עיניים נגיפית?
כמו בהצטננות נגיפית, גם דלקת עיניים הנגרמת על ידי נגיף יכולה לחלוף ללא כל טיפול. אם בכל זאת מטפלים בדלקת (וזה מומלץ) ניתן להקל ולקצר את משך המחלה ולמנוע סיבוכים. הטיפול מתבסס על הנחת קומפרסים קרים על העיניים, טיפות המכילות תחליפי דמעות, טיפות המכילות תרופות אנטי־דלקתיות וטיפות המכילות אנטיביוטיקה.
למה אנטיביוטיקה?
אמנם אנטיביוטיקה לא יעילה נגד נגיפים, אבל משתמשים באנטיביוטיקה כדי למנוע דלקת עיניים חיידקית משנית. דלקת כזאת יכולה להופיע עקב הצטברות דמעות והפרשות בעיניים היוצרות כר גידול נוח להתרבות חיידקים.
האם הדלקת מדבקת?
כן, מאוד! רוב דלקות העיניים הנגיפיות מדבקות. למניעת ההדבקה, מומלץ להימנע ממגע ישיר עם מי שלקה בדלקת עיניים, להימנע משימוש במגבות פנים משותפות ולשטוף ידיים היטב לאחר הטיפול בעיניים.
איך מאמצים כללים כאלה בטיפול בילד קטן?
צריך להימנע עד כמה שאפשר ממגע ישיר קרוב ממושך עמו, להקפיד לשטוף את הידיים היטב לאחר המגע עמו או עם הפרשותיו (מתן טיפות או החלפת טיטולים) ולהשתמש במגבות נפרדות ובכלי אוכל נפרדים.
אפשר לשלוח את הילד לגן או לבית הספר?
מומלץ לא! חשוב להשאיר את הילד בבית כדי למנוע הדבקה וכדי להקל על הילד ולזרז את החלמתו.
האם יש נגיף שצריך להיזהר ממנו באופן מיוחד?
אחד הנגיפים השכיחים הגורם להופעת דלקת עיניים נגיפית, המלווה דלקת בדרכי הנשימה העליונות, נקרא "אדנווירוס" (Adenovirus). הנגיף הזה גורם לרוב להופעת מחלות בדרכי הנשימה העליונות, אך זנים מסוימים שלו יכולים לתקוף גם את מערכת העיכול, מערכת השתן, העור והעיניים. רוב הזנים הללו עמידים לחומרי חיטוי והדברה - ומכאן יכולת ההדבקה הגבוהה שלהם. העברת הנגיף מאדם לאדם יכולה להיות במגע ישיר, במגע עם הפרשות הגוף (כולל רוק ודמעות), בשחייה בבריכה מזוהמת בנגיף או בנשימת אויר עם רסיסי רוק המכילים את הנגיף. ילד יכול להידבק בנגיף, גם כשהוא נותן יד לילד חולה או משחק בצעצוע בו שיחק ילד חולה. הנגיף עמיד ביותר ויכול לחיות גם מחוץ לגוף - וכך ניתן להידבק גם במגע עם חפצים או משטחים בהם דבק הנגיף.
תינוקות וילדים רגישים במיוחד להדבקה בנגיף, והם ידביקו בהמשך גם את שאר בני המשפחה. ההדבקה בנגיף שכיחה במיוחד בחורף ובאביב. סימני המחלה יופיעו יומיים עד שבועיים לאחר ההדבקה. בדרך כלל מדובר בהצטננות, כאבי ראש, חום גבוה, כאבי גרון, נפיחות של בלוטות הלימפה בצוואר ובפנים. לעתים יהיו ם שלשולים, הקאות וסיבוכים כמו דלקת האוזן התיכונה ודלקת ריאות.
האם כל מי שנדבק ב־Adenovirus יסבול גם מדלקת עיניים?
דלקת עיניים תופיע לעתים קרובות בחולים שנדבקו בנגיף. הדלקת יכולה להתחיל בעין אחת ולהופיע לאחר מספר ימים גם בשנייה. סימני הדלקת מאוד בולטים: נפיחות בעפעפיים, אודם ניכר בעיניים, גירוי או כאב בעיניים, תחושת גוף זר בעין, רגישות לאור, דמעת והפרשות מימיות. הדלקת יכולה לפגוע בקרנית ולגרום להפרעה זמנית או קבועה בראייה.
הפרעה כזאת מחייבת טיפול תרופתי ממושך יותר. הבעיה בקרנית עלולה להופיע שלושה עד ארבעה שבועות לאחר התחלת הדלקת בעיניים, לרוב לאחר שחלפו כליל סימניה. החולה יתלונן על הפרעה בראייה והרופא יבחין בעכירויות קטנות לבנות בקרנית. עכירויות אלה נובעות מהצטברות של משקעים אימונולגיים בקרנית.
איך מטפלים בדלקת?
הטיפול בדלקת עיניים שנגרמה מ־Adenovirus דומה לטיפול בדלקת עיניים נגיפית אחרת. עם זאת, כאשר מופיעים משקעים בקרנית יש לטפל בטיפות המכילות סטרואידים. הטיפול יכול להימשך מספר שבועות ואף חודשים, עד להיעלמותם המלאה של המשקעים.
יש חיסון?
אין חיסון נגד רוב זני ה־Adenovirus. לכן, מניעת ההדבקה במחלה חשובה ביותר. בנוסף, חשוב לטפל בדלקת ולנסות למנוע את סיבוכיה.
ד"ר ענת רובינסון היא רופאת עיניים בכירה, מנתחת ומנהלת מרפאות העיניים במרכז הרפואי רבין, מקבוצת כללית