התקף לב

התקף לב (או אוטם לבבי) הוא מצב בו נוצר נזק בלתי הפיך (נמק) באזור מסוים בשריר הלב כתוצאה מחוסר אספקת דם לשריר הלב באותו אזור.

ממה זה נגרם?
הלב, כמו כל שריר אחר בגוף, זקוק לאספקת דם כדי להיות חיוני ובריא. הדם המצוי בחדריו לא מזין את שריר הלב והוא מופנה לשאר חלקי הגוף. הדם לשריר הלב מוזרם דרך עורקים קטנים  הקרויים "עורקים כליליים". עורקים אלה  מצפים את שריר הלב מבחוץ וחודרים פנימה כדי לספק דם טרי שנושא חמצן ומקורות אנרגיה לשריר עצמו.

העורקים הכליליים מועדים לטרשת: הצטברות כולסטרול ותאי דלקת על פני הדופן הפנימית של העורקים הכליליים. ניתן להדגים את התהליך הזה בעזרת מערכת האינסטלציה הביתית, שהצטברות שומן בדפנות גורמת לסתימה ומונעת מעבר תקין של מים לביוב. ובחזרה לסתימות בגוף האדם: הצבר של הכולסטרול ותאי דלקת  קרוי "פלאק טרשתי"  והוא זה שגורם להיצרות העורקים הכליליים ולמחלות אטרוסקלרוטיות. 

זה קורה לכולנו? באיזה גיל זה מתחיל?
תהליך יצירת הפלאק הטרשתי מתחיל כבר בגיל העשרה והוא נפוץ מאוד - כמעט אצל כולנו. עם זאת, התהליך הטרשתי מואץ יותר בקרב אנשים עם גורמי סיכון למחלת לב (סוכרת, יתר לחץ דם, עישון, גיל מבוגר וסיפור משפחתי של מחלות לב בגיל צעיר). כשהיהצרות קשה, מופיע כאב בחזה במאמץ. כאב זה הוא מאפיין של תעוקקת־לב הידועה יותר בשם אנגינה־פקוטריס.   

איך נוצר הקריש שגורם לאוטם בשריר הלב?
יום אחד, מסיבה לא ברורה נוצר לפתע סדק בפלאק הטרשתי. הסדק הזה גורם למערכת הקרישה ליצור תוך שניות קריש דם שהוא מעין פקק (טרומבוס, בשפה מקצועית), שאמנם מכסה את הסדק אך בו בזמן וחוסם לגמרי את כל חלל העורק הכלילי  ומפריע לדם לזרום באופן חופשי ולהזין את שריר הלב. אותו אזור של הלב, שנמנע ממנו לקבל אספקת דם מהעורק הכלילי, מתחיל לסבול והופך להיות שריר נמקי אשר לא מתפקד. 

האם ניתן למנוע או לחזות איזה עורק עלול לגרום התקף לב? לא,  וחשוב לציין שלאו דווקא העורקים עם ההיצרויות הקשות  יגרמו התקף לב. ההיצרויות הקשות גורמות לכאבים בחזה בזמן מאמץ אשר חולפים במנוחה (אנגינה פקטוריס), אך זה עדיין לא התקף לב...אנחנו לא יכולים לצפות מראש איזה פלאק טרשתי ייסדק והתקף הלב יכול להופיע בהיצרויות הקלות והבינוניות באותה מידה כפי שמופיע בהיצרויות הקשות.

מה מרגישים כשיש התקף לב?
התלונות הטיפוסיות הן כאב מתמשך בחזה או אי נוחות בחזה, בעיקר לחץ או הרגשה של  כיווץ בחזה. הכאבבדרך־כלל אינו מוגבל לנקודה ספציפית אלא מורגש על פני שטח גדול בחזה ויכול להקרין לאזורים אחרים בגוף כגון : בטן עליונה, כתפיים, זרועות וצוואר. הכאב יכול להיות מלווה בתלונות נוספות כגון: קוצר נשימה, בחילות והקאות, זיעה קרה, סחרחורת וחולשה. אולם יתכן גם התקף לב ללא כל כאבים (במיוחד בסוכרתיים, בקשישים או בנשים). לעתים התקף לב יכול להתבטא במוות פתאומי.

יש לי סימנים להתקף לב. מה לעשות?
קודם כל לפנות לעזרה רפואית: יש להזמין אמבולנס (רצוי ניידת לטיפול נמרץ) מהר ככל האפשר. במקרים כאלו לא כדאי "לחכות שהכאב יעבור" כי אם באמת יש התקף לב, פתיחה מוקדמת של העורק החסום (בעזרת צנתר) יכולה למזער את הנזק לשריר הלב. במצב כזה, כל שניה חשובה.

באמבולנס נותנים בדרך כלל אספירין בלעיסה לדילול הדם, בכדי למנוע מהפקק שנוצר בעורק הכלילי להמשיך ולגדול. בחדר המיון 
בדרך כלל מכניסים צינורית לווריד לבדיקת דם  ולמתן תרופות וכן מבצעים בדיקת אק"ג
.
מה אפשר לגלות בבדיקת הדם?
בדיקת דם של אדם עם התקף לב יכולה להראות אנזימים לבביים שהשתחררו לדם. דמיינו ששריר הלב נפגע, התאים שלו נהרסים ותוכנם נשפך לדם, בבדיקת הדם אפשר לגלות אנזימים ספציפיים ששייכים ללב, יש שני אנזימים עיקריים כאלו טרופונין וס.פי.קי .

מה אפשר לראות בבדיקת אק"ג?
האק"ג יכול בחלק מהמקרים להצביע על אזור בשריר הלב שסובל מחוסר אספקת דם.  הודות לבדיקה ניתן לקבוע האם מדובר בהתקף לב עם הרמות של גלי אס.טי או בהתקף לב ללא הרמות של אס.טי.

מה ההבדל בין שני הסוגים? 
אם מזהים הרמות של גלי אס.טי,  חייבים טיפול להחזרת זרימת הדם באופן מיידי. במקרה השני, תתקבלהחלטה לגבי טיפול חודרני או שמרני לפי שיקול דעתו של הרופא.

מהם הסיבוכים שעלולים להופיע בעקבות התקף לב?
במקרה הטוב, אין סיבוכים מיוחדים ונשארנו עם אזור מסויים בשריר הלב שמתכווץ פחות טוב. אולם בחלק מהמקרים יתכנו סיבוכים בדרגות חומרה שונות, נמנה חלק מהם:

• הפרעה בקצב הלב - ללב יש מערכת חשמלית שנותנת לו את קצב הפעימות, פגיעה בשריר הלב יכולה לפגום בהולכה החשמלית, חלק מהפרעות הקצב עלולות להיות קטלניות.

• תפקוד לקוי (אי ספיקה) של חדר שמאל - חדר שמאל הוא החדר העיקרי של המשאבה, אם שריר זה נפגע בצורה רצינית הוא לא יצליח להתכווץ בחזקה ולהזרים את הדם הלאה לכיוון הגוף .

• מפרצת בחדר השמאלי  - במקרים בהם יש פגיעה נרחבת בדופן החדר עלולה להווצר מפרצת (שריר דק,צלקתי ובלתי מתכווץ) .

• קרע בשריר הלב או במסתמי הלב  - כתוצאה מהידקקות השריר עקב חוסר אספקת דם, אלו סיבוכים חמורים הדורשים בדרך־כלל התערבות ניתוחית מהירה.

איזה טיפול תרופתי ניתן אחרי התקף לב?
בבית החולים מתחילים טיפולים תרופתיים שילוו את המטופל לאורך זמן:

 אספירין (מיקרופירין,קרטיה וכד') - תרופה הניתנת לדילול הדם.

 פלביקס - תרופה נוספת הניתנת לדילול הדם, היא ניתנת בעיקר אם הוכנס סטנט בצינתור.

 תרופה להורדת הכולסטרול ממשפחת הסטטינים (סימוביל, ליפיטור וכו') -  מורידה את הכולסטרול בדם וגם מייצבת את הפלאק הטרשתי על מנת שלא יווצר שוב סדק. תרופות אלו מפחיתות התקפי לב חוזרים.

 תרופה ממשפחת חסמי בטא (נורמיטן,דרלין וכד') - תרופות אלה נועדו להפחית את דרישת החמצן של הלב. הן מפחיתות תמותה לאחר התקף לב.

 תרופה ממשפחת מעכבי אנזים ACE (קונברטין, אנלפריל וכד') - תרופות אלו מפחיתות את גודל הנזק לשריר הלב בטווח הארוך, הן מקטינות את התרחבות שריר הלב (רמודלינג) ומשפרות את תפוקת הלב.

מתי אפשר להשתחרר הביתה?
אם אין סיבוכים מיוחדים במהלך או אחרי התקף הלב ניתן להשתחרר בדרך־כלל תוך כחמישה ימים.  לאחר השחרור המטופל מופנה בדרך־כלל לתוכנית לשיקום הלב  לצורך חזרה הדרגתית לפעילות גופנית ולשינוי הרגלי החיים (להפסיק לעשן, לרדת במשקל ועוד) .

לעתים קרובות, התקף לב גורר בעקבותיו חרדה קיומית ואובדן ביטחון בבריאות הגוף,  הרבה פעמים לאחר התקף לב ישנה ירידה במצב הרוח, מופיעות בעיות חרדה ובחלק אחר מהמקרים קיימת הכחשה וחוסר היענות לטיפולים התרופתיים. חשוב להיות ער לשינויים הללו ולשוחח על כך עם רופא המשפחה או במסגרת שיקום הלב, כדי להחזיר את הבטחון ואת איכות החיים למסלולם. 
 
ד"ר ריבי בן־דור היא מומחית ברפואת משפחה בכללית