האם יש קשר בין טיפולי פוריות, לאו דווקא טיפולי הפריה חוץ גופית, לבין שיעור גבוה יותר של מומים מולדים בהשוואה להריונות רגילים?
בשנים האחרונות יש עלייה עקבית במספר טיפולי ההפריה החוץ גופית המבוצעים מדי שנה בארץ וחו"ל. על פי הערכות שפורסמו במאגרי מידע, אחוז עד שלושה אחוזים מהתינוקות הנולדים הינם תוצר של טיפולי פוריות. בפינלנד, לדוגמה, מדובר ב- 2.5 אחוזים, בעוד שבארצות הברית מדובר באחוז אחד.
מאמרים ראשונים שפורסמו עם תחילת טיפולי ההפרייה החוץ גופית לא מצאו קשר בין טיפולי הפוריות ובין שיעור מומים מולדים, אולם מספר מאמרים, החל משנת 2000, מצאו עלייה מסוימת בשכיחות מומים מולדים. עלייה כזו לא נמצאה בעבודות מחקר אחרות מאותן השנים. רוב העבודות שפורסמו סבלו מבעיות מתודולוגיות, כמו מספר קטן של נבדקים, היעדר קבוצת בקרה וקושי בהגדרה אחידה למומים מולדים.
מחקר אוסטרלי משנת 2002 מצא יותר מומים במערכת השלד, הלב, אורוגניטלית והפרעות כרומוזומליות בקרב ילדים שנולדו כתוצאה מ- IVF (הפרייה חוץ גופית) ואילו מחקר שנערך בפינלנד בשנת 2002, מצא פי ארבעה יותר מומי לב בילדים שנולדו כתוצאה מ- IVF.
מחקר שנערך בפינלנד השווה שכיחות מומים מולדים בין מטופלות פוריות לשכיחותם באוכלוסיה הכללית במדינה. נבדקו 4,559 ילדים שנולדו לאחר IVF ו- 4,467 ילדים שנולדו לאחר טיפולי פוריות אחרים בין אוקטובר 96 לספטמבר 99, וזאת בהשוואה ל- 27,078 ילדים שנולדו לאחר הריון ספונטני. בעבודה זו נמצאו יותר מומים במערכת השלד ובמערכת האורוגניטלית (שתן ומין) בקרב בנים בהריונות יחיד לאחר טיפולי IVF, כמו כן בבנות בהריונות יחיד לאחר טיפולי פוריות (לא IVF) נמצאו יותר מומי לב גדולים. בהריונות מרובי עוברים, ככלל לא נמצא סיכון יתר למומים בטיפולי פוריות בהשוואה להריונות מרובי עוברים באוכלוסיה הכללית, ובאופן מפתיע בבנות, בהריונות מרובי עוברים לאחר טיפולי IVF, נמצאה ירידה בסיכון למומים מולדים.
בהמשך אותו גליון מובאת עבודה נוספת מאיווה, ארצות הברית, על מספרים קטנים יותר של ילדים. החוקרים מצאו שבנים בטיפולי IVF נמצאים בסיכון גבוה יותר למומים מולדים (8.03 אחוזים בהשוואה ל- 4.26 אחוזים של הבנות). באותה עבודה לא נמצא הבדל בשיעור המומים המולדים בין IVF ו־ICSI (מיקרומניפולציה), למרות שעבודות אחרות מצאו שיעור גבוה יותר בטיפולי ICSI . הכותבים של שתי העבודות מסייגים את תוצאות העבודות ומציינים שהתוצאות נכונות רק בעבור האוכלוסיה שנבדקה שאיננה אוכלוסיה מייצגת.
מהו שיעור הסיכון למום מולד?
הסיכון למום מולד בכל הריון עומד על שלושה עד חמישה אחוזים והבדיקות הנעשות במהלך ההריון נועדו לאתר את אותם מומים. מקובל להניח שקבוצת המומים המולדים השכיחה ביותר היא מומי לב ושיעורם עומד על כאחוז אחד. מתוך סקירת העבודות שנעשו על מומים מולדים בטיפולי פוריות, עולה ששיעור המומים המולדים בטיפולי פוריות גבוה במקצת בהשוואה לאוכלוסיה הכללית ובעיקר מדובר במומי לב ומומים במערכת השלד והשרירים (שניים עד שניים וחצי אחוזים בכל קבוצה).
גם בהריונות של עובר יחיד. אולם הסיכון איננו חורג מהסיכון הכללי למומים שהינו שלושה עד חמישה אחוזים. כיוון שנמצא הבדל גם בהריונות עם עובר יחיד, לא ברור מה הגורם לעלייה בשיעור המומים המולדים בהריונות לאחר טיפולי פוריות. עבודות אחרות שבדקו את שיעור המומים המולדים לא מצאו כל הבדל בהשוואה בין טיפולי פוריות והאוכלוסיה הכללית.
ד"ר יריב גדעוני הוא רופא נשים בכיר ומומחה לבעיות פריון בקבוצת כללית